אגף להספקת משאבים של משרד הפנים של אוקראינה נ' סופרקום בע"מ

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשה לזימונם לעדות של הבוררים הזרים, ה"ה קרופצ'ן ובויקו, בתגובה לבקשה זו, וכן  בתשובה לתגובה, וכן לאחר שעיינתי בבקשה לדחית מועד הדיון ובתגובה לה, הגעתי לכלל למסקנה כי יש להתיר את זימונם של  הבוררים הזרים, ה"ה קרופצ'ן ובויקו, לעדות בהתאם למבוקש ע"י המבקש, ואין מנוס מלדחות את שני מועדי ההוכחות שנקבעו, וזאת -  מהטעמים הבאים:

במהלך הדיון שהתקיים לפני ביום 23.9.2009 הסכימו הצדדים, בהתאם להצעת בית המשפט, שעה שנידונה בקשתה של המשיבה לזמן לעדות את הבורר ד"ר סלפיוס, כי "לאגף תישמר הזכות להגיש עדות הזמה באמצעות תצהיר משלים לאחר סיום חקירתו של ד"ר סלפיוס". במהלך עדותו לפני של ד"ר סלפיוס הועלו טענות כבדות משקל כנגד אמינותם ויושרם של הבוררים קרופצ'ן ובויקו, כנגד תקינותו של הליך הבוררות, ואף הועלו טענות בתחום טוהר המידות אשר מנעו, עפ"י גירסת המשיבה, מד"ר סלפיוס מלבצע את תפקידו כבורר באופן מקצועי והוגן. בעדותו הרחיב והעלה ד"ר סלפיוס גם טענות נוספות, ובין היתר, גם לגבי נסיבות הגעתו לאוקראינה, פגישתו עם ב"כ המשיבה, אופן מינויו של הבורר השלישי, אופן הניהול של דיוני הבוררות, נסיבות כתיבתו של פסק המיעוט שניתן על ידו במסגרת הבוררות, וכן נושאים נוספים שאינני מוצא כי יש צורך לפרטם במסגרת החלטה זו. במהלך עדותו של ד"ר סלפיוס נפרשה יריעה רחבה מזו שמצאה ביטוייה בפסק המיעוט שניתן על ידו במסגרת הבוררות. כך למשל, טען ד"ר סלפיוס, כפי שעולה מפרוטוקול עדותו (עמ' 25-26 לפרוטוקול) טענות כבדות משקל הכוללות, בין היתר, גם טענות בדבר העובדה שיו"ר פאנל הבוררים, מר קרופצ'ן, קיבל הוראות ממזכיר ה- ICAC, בדבר העובדה שהבוררים קרופצ'ן ובויקו נתנו החלטות ביניים כפי שהורה להם מזכיר ה- ICAC, וכן נטען על ידו כי פסק הבוררות היה ידוע לבוררים קרופצ'ן ובויקו עוד טרם ניהול הבוררות.

אני סבור כי אף על פי  שהכלל הרגיל קובע כי זימונו  של  בורר לעדות בבית משפט יעשה במשורה ובנסיבות חריגות בלבד, ברי שלנוכח נסיבותיו המיוחדות ויוצאות הדופן של הליך זה, ובהתחשב גם בטענות הקשות שהועלו כנגד הבוררים הזרים, ה"ה קרופצ'ן ובויקו, באופן אישי, יש מקום לזמנם לעדות במסגרת ברור ההליך שלפני. יודגש כי הטענות כנגד הבוררים הזרים האלה כוללות טענות אשר גלומות בהן האשמות חמורות כנגדם, הנוגעות לתפקודם כבוררים, והפוגעות אף לכאורה בשמם הטוב. טענות אלה הועלו לא רק ע"י המשיבה, כי אם גם ע"י חברם לפאנל הבוררים, דהיינו – ע"י  ד"ר סלפיוס אשר עדותו כבר נשמעה לפני בית המשפט, במסגרת בירורן של הבקשה לאישור פסק הבוררות הזר ובמסגרת הבקשה לביטולו של פסק הבוררות הנ"ל. לפיכך, הנני סבור כי בכל אלה, ובמיוחד בהתחשב גם בצורך להגיע לחקר האמת ולמנוע עיוות דין, יש כדי להצדיק קבלת בקשתו של המבקש בדבר זימונם לעדות של ה"ה קרופצ'ן ובויקו במסגרת ההליכים המתנהלים לפני.

בדיון מיום 23.9.2009 הביע בית משפט זה את דעתו לגבי עדותו של ד"ר סלפיוס בקובעו כי : "עדותו של העד חיונית לבירור הפלוגתאות נשוא המחלוקת, ועל מנת להבהיר פלוגתאות אלה, להגיע לחקר האמת, ולמנוע עיוות דין, יש לשמוע את עדותו". דברים אלה נכונים גם לגבי עדותם של הבוררים קרופצ'ן ובויקו אשר הבקשה לזמנם לעדות  מונחת עתה לפתחו של בית המשפט.

בהחלטתי בבקשת המשיבה מיום 27.5.2009 ציינתי כי טענותיה של המשיבה מעלות "עננה כבדה על כל ההליכים שהתקיימו במסגרת הבוררות שבין הצדדים ומחזקות את הדעה כי ראוי ליתן למשיבה יומה בבית המשפט". עתה, הגעתי לכלל דעה כי יש לתת אף למבקש את יומו בבית המשפט ולאפשר לו לנסות ולפזר את "העננה הכבדה" מעל ההליכים אלה.

מאחר והמבקש פעל, אליבא דגירסתו, עפ"י המוסכם בין הצדדים והמתווה אשר הוצע על ידי בית המשפט כפי שמצאו ביטויים בפרוטוקולי הדיונים אשר התקיימו בבית המשפט וקבלו תוקף של החלטה – לא מצאתי לנכון לדחות בקשתו של המבקש מחמת פגמים פרוצדוראליים אשר לטענת המשיבה התגלו בבקשתו. גם העובדה שקבלת בקשתו של המבקש, לרבות נימוקיו בדבר חוסר אפשרותו להעיד בישיבות ההוכחות שכבר נקבעו, את מר גורבס דניס אשר נתן תצהיר מטעם המבקש במסגרת ברור התובענות בתיקים המאוחדים שבפני, ואת הבוררים קרופצ'ן ובויקו, בשל שינויים אירגוניים המתבצעים במשרד הפנים באוקראינה אשר מונעים בשלב זה את הגעתם לישראל לצורך מתן עדותם – הנני מתיר למבקש לזמן לעדות במסגרת בירור התובענות שלפני את ה"ה קרופצ'ן ובויקו.

ב"כ המבקש יפקיד בקופת בית המשפט סך השווה ל – 10,000 דולר ארה"ב לשם הבטחת פרעון הוצאות הטיסה לישראל וממנה, וכן לשם הבטחת הוצאות כלכלתם ושהייתם בישראל של ה"ה קופצ'ן ובויקו.

דיוני ההוכחות שנקבעו למועדים 17 ו – 18 בינואר  - מבוטלים בזאת.

נקבעת בזאת ישיבת תזכורת במעמד ב"כ הצדדים ליום 18.1.2011 בשעה 09:00.

בנסיבות העניין, ובהתחשב בהסדר העקרוני עליו הוסכם בין הצדדים במהלך הדיון מיום 23.9.2009 אשר קבל תוקף של החלטה - לא מצאתי לנכון ליתן צו להוצאות.

ניתן היום, א' שבט תשע"א, 06 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.